כוחה של למידה בדיעבד

circle-dots

מה זה למידה בדיעבד?

שני ההיבטים המרכזיים שמהווים את העוצמה של למידה בדיעבד

על הקשר שבין הלמידה לשייקר שבך או במילים אחרות מדוע הנך חלק מרכזי מאתנו?

מה זה למידה בדיעבד?

נתחיל דווקא מההתחלה ולא בדיעבד, כבר כאן ניתן להפסיק לקרוא, ללחוץ עלי ולהקשיב למאמר. אנחנו לא מבטיחים שזה יהיה בול באותם המילים, כן נדאג שהמסרים הנכונים יעברו. ולמי שאוהב אמ&לק אז נספר שזה אחד המרכיבים של למידה בדיעבד וגם מוטמן בתוכן הקורסים של שייקר.

למידה בדיעבד היא היכולת לשיפור, חיזוק ודיוק המיומנויות או הכישורים הדרושים לנו לביצוע פעולה מסוימת בצורה טובה יותר. למידה בדיעבד מאפשרת לנו להפוך פעולה או תהליך ליעילים ואפקטיביים יותר.

כאן גם חשובה ההבחנה שבין יעילות לבין אפקטיביות.

יעילות – באנגלית Efficiency שימוש מיטבי (במינימום) משאבים בכדי להשיג תוצאה מבוקשת.

אפקטיביות – באנגלית Effectiveness השגת או הבאת התוצאה הרצויה. מחולל שינוי.

יתכן ויהיה קל יותר להבין אם נדע את שאלת המפתח לכל אחד מהמושגים. ביעילות שאלת המפתח “איך?” ובאפקטיביות שאלת המפתח היא “מה?”.

אדם או תהליך יכולים להיות אחד מארבעה:

  1. יעילים ולא אפקטיביים.
  2. אפקטיביים ולא יעילים.
  3. יעילים ואפקטיביים.
  4. לא יעילים ולא אפקטיביים.

למידה בדיעבד היא מרכיב חשוב ואפשרי רק אחרי שביצענו פעולה או תהליך מסוג מסוים. בזכותה נוכל להיות יותר יעילים ויותר אפקטיביים.

דוגמאות:

למשל אמיר מנהל בארגון גדול, שכח להגיע לישיבה חשובה מאוד של מנכ”ל החברה. הוא ננזף ונכווה. לכן החליט מעתה שהוא יתעד כל פגישה או משימה בשתי מחברות שונות שלו, ביומן שבמחשב השולחני בעבודה ובטלפון הנייד.

  • אז מה שאמיר עשה הוא אפקטיבי? יעיל?

אם נשוב להגדרת המושגים נראה שאמיר פעל בצורה אפקטיבית (ככל הנראה שלא יפספס שוב) אך בצורה מאוד לא יעילה.

ניתן עוד דוגמה, שירה מנהלת יוזמת ומגדילת ראש, בחברת תוכנה גדולה. עלה לה רעיון ליצירת פיצ’ר מיוחד שלדעתה יוכל לתת מענה ולהחליף חלק מעבודת ה-QA בחברה, היא בנתה תוכנית עבודה מסודרת, עיגנה אותה בלוחות זמנים מדויקים, רשמה מי מהמפתחים ייקח חלק בפרויקט ורק בסיום גילתה שאין בכך צורך בכלל כי ה-QA יוצא למיקור חוץ כחלק מתוכנית אסטרטגית של החברה.

  • האם שירה פעלה בצורה יעילה? או אפקטיבית?

אז כמובן שהיא מאוד יעילה, הכל מאוד מתוכן ומוקפד רק שאין בכך צורך ולכן זה לא אפקטיבי. זה לא יחולל שינוי.

2 ההיבטים המרכזיים שמהווים את עוצמתה של למידה בדיעבד

ללמידה בדיעבד יש שני היבטים מרכזיים: העמקת ההבנה לגבי ידע קודם וקיים וזאת רק בדיעבד. חיזוק ושיפור היכולת או המיומנות באמצעות תרגול ואימון חוזר ובכך יצירת הבנה יישומית של הנלמד, בדיעבד.

פעמים רבות אנחנו מכירים ולומדים תוכן חדש, מתודולוגיה, ידע ייעודי או מיומנות מקצועית כלשהי. המידע שקראנו, הופך לידע שקיים במוחנו. במידה והידע הזה שימש אותנו אז גם נזכור אותו. לפעמים החומר הנלמד הוא ברמת מורכבות כזאת שאחרי המבחן, אנחנו רק שמחים שעברנו ולא השתמשנו בו כלל והוא יהפוך לידע אבוד. בהמשך הדרך נצטרך את הידע הזה, יתכן שתוך כדי גם נשים לכך לב ורק לאחר שנסיים את השימוש בו, נגלה עד כמה הידע הזה רלוונטי ונכון. לרוב נפעל כדי להמשיך ולשפר את עצמנו. הלמידה בדיעבד מאפשרת לנו להבין לעומק ובצורה טובה יותר את מה שלמדנו בעבר. הדוגמה הכי פשוטה היא ילדי שליחים. ילדי השליחים גדלים בכל מיני מקומות בעולם וחווים תרבויות שונות ובתוכן גם שפה שאינה שפת אימם. למשל ילד בן חמש שהוריו יצאו לשליחות בדרום אמריקה לשנתיים שלוש. אותו הילד למד ורכש שפה חדשה. אחרי שלוש שנים הוא דובר אותה כמקומי ואפילו עם מבטא מקומי ונכון. אותו הילד שב לארץ ישראל. בביתו מדברים רק עברית והוא לומד בבתי ספר שבהם לומדים בעברית. מתחיל ללמוד אנגלית ועד הבגרות 5 יחידות באנגלית סביר שהספרדית שהיתה בפיו, “אבדה”. אחרי הצבא יוצא “הילד” לטיול בדרום אמריקה ובשבועיים שלוש הראשונים מדבר באנגלית. פתאום אחרי שהחל לטייל עם דרום אמריקאית חמודה, הוא פותח בשיחה בספרדית וזאת קולחת ובכל יום רק הולכת ומשתבחת. הידע האבוד “קם לתחייה. גם החוויה של הילד בדבר יכולתו לדבר כך, מעצימה וחיובית.

רובנו מתייחסים למילה “חוזר” כאל משהו שאינו חיובי: “מבחן חוזר”, “תרגול חוזר”, “שנה”. כמעט כל פעולה שעלינו לבצע שוב ושוב נתפסת בעייננו כמיותרת, מעייפת, מתישה… חלק גדול מאיתנו ינסה להימנע מכך בכל דרך אפשרית.

אליה וקוץ בה. הדרך לדייק ולזקק תהליכים, פעולות, כישורים, מיומנויות, טמונה גם בחזרתיות. נכון שחזרה שוב ושוב ללא שיפור מייגעת אך לעיתים רק כך ניתן להגיע לרמת שליטה או הפעלה שהופכת ל”טבעית”, למשהו שטמון בנו ולא מצריך מאמץ או חשיבה מעמיקה. גם כאן הדוגמאות הכי פשוטות מסבירות טוב יותר מהטקסט הזה:

  • תרגולות של טייסים למצבי חירום. התרגולות הן מה שמאפשרות את יכולת הביצוע והיציאה ממצב החירום במינימום נזק. לא רק זאת, הפעלת תרגולת יכולה להיות בדיוק הפעולה שתעניק זמן חופשי למחשבה מעמיקה ומערכתית על המצב.
  • אבטחת אישים. האם אנחנו יכולים להעלות בדמיוננו אדם שפוי שיקפוץ לספוג כדור הנורה מאקדח ויסכן את חייו כדי להגן על אדם מסוים, רק כי זאת עבודתו? היכולת לפעול כך טמונה בהפעלת תרגולת. אימון וחזרה, שוב ושוב מביאים את המוח, העצבים, השרירים – את כל הגוף לחד, מהיר ומיומן ביותר.

יש עוד דוגמאות שיכולות להמחיש, יחד עם זאת הבנו את הרעיון ולפעמים חזרה על אותו המידע עלולה לעייף אותך 😊 וזאת לא נרצה שיקרה ולכן נעבור ונחבר את מה שכאן קראת למה שאנחנו עושים עבורך בשייקר.

על הקשר שבין הלמידה לשייקר שבך או במילים אחרות מדוע הנך חלק מרכזי מאתנו?

אז נתחיל מכך שכל אחת ואחד מכם, חלק מאתנו. אנחנו מאמינים שמי שמסיים קורס של שייקר, הוא חלק מקהילת השייקרס.

שייקר – אדם שיכול להביא לכדי מימוש את הידע שרכש.

איך אנחנו עושים את זה? ביחד אתך, וזה תלוי המון בך. בתכנים שלנו בפרט ובתהליך הלמידה בכלל (תהליך הלמידה שלנו הוא בעצם הקורס שבחרת) משולבים שני ההיבטים המרכזיים של למידה בדיעבד. שהם בעצמם חלק משיטת ProX הייחודית שלנו.

השקענו חשיבה רבה ומאמצי זמן והון כדי לייצר תהליכים שמשלבים בתוכם את היכולת להתאמן ולתרגל את הנלמד בעצמך, כך שתצליח להבין האם הבנת או שנדרש המשך תרגול. צפויות לך הפתעות רבות לאורך הקורס באופן שבו תחלחל ההבנה המעמיקה של התוכן למוחך וגם לליבך. כך נוכל לדעת בוודאות שלא רק למדת ונהנית מהתוכן אלא גם שהאפשרות לפעול וליישמו ולהשיג עבור עצמך את מטרותיך – אפשריים באמת. דאגנו לעשות זאת בצורה אפקטיבית ויעילה, כי הזמן והקשב שלך הינם מצרך יקר.

אנחנו לא רוצים להרוס את שאר ההפתעות ולכן לא נספר איך? ומה? נשתף שחלק מהשייקרים (הנשים והאנשים שסיימו את הקורסים שלנו) כתבו לנו שרק בסוף הקורס הם עלו על חלק מהמרכיבים של “למידה בדיעבד” וזה הכיף של למידה בדיעבד… במידה והאזנת לתוכן הזה שלנו, כנראה שנחשפת לאחד הדברים המיוחדים שבקורסים שלנו.

וחשוב לזכור פשוט לדעת – פשוט באונליין.

מאמרים נוספים

הקשבה ולמידה

ללמוד מהסכתים: הקשבה ולמידה או מדוע צריכת ידע בפודקאסטים היא מעולה? למעלה מ-48 מיליון פרקי